מהגוף אל המוח - תשובת היוגה לסטרס
- רוני ענבר
- 14 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות
🌀 פתיחה אישית
אלה ימים שבהם נדמה שהגוף לא יירגע לעולם.
ספרה לי מכרה שבעלה יצא לסבב מילואים נוסף. היא יודעת מה זה TMS, היא יודעת היטב מהו כאב נוירופלאסטי. באותו יום ממש כל הגוף התכסה בפריחה. כמובן שהלכה למרפאה, עשתה ברור מקיף - אבל עמוק בתוך ליבה הבינה שזה שוב הגוף מבטא את ההצפה הרגשית. גם היא, האמונה על הכלים, המלווה אחרים בתהליך החלמה - יצאה ממיקוד, ולא ידעה מה עושים?! בדיוק בשביל זה יש קהילה. להרגיע, להחזיר למרכז, לפוקוס. לחזק.
גם אצלי - הכתפיים דרוכות, בלילה אני מוצאת שאני נושמת נשימות קצרות ושטוחות, אז גם מגיע הכאב – אמיתי, מוחשי, מתיש. בכתף, בברך, באגן…ושוב הספק, אולי באמת משהו לא בסדר בגוף...
הכאב – שהמוח מייצר…
כשכואב, שוב, או כשמגיעה פריחה כזאת, או שיעול טורדני או כאב בטן - קשה קשה לשמור על בהירות. לסלק את הספק. להתעקש שזה המוח, שמייצר כאב כדי להגן עלי. שהסטרס התמידי הזה, הכרוני ממש, משאיר את הגוף, את מערכת העצבים - דרוכים כל הזמן, במוכנות תמידית לסכנה.
ומופיעה ההתנגדות: איך ייתכן שכאב כל כך ממשי מגיע מהמוח? או כאשר אני כבר יודעת שזה מהמוח - למה הוא לא עוזב? אני יודעת שהוא מהמוח!
באופן אבסורדי מצב הכאב הוא המצב הטבעי עבור המוח ההישרדותי שלנו. המוח מזהה סכנה? הוא מסב כאב. זה מה שהוא יודע. כי זה המוכר שלו, זה בשבילו - "אזור הנוחות". וכדי לצאת מהמצב הזה צריך להוציא את המוח מ"אזור הנוחות" שלו שהוא: להסב כאב בכל פעם שהוא חש סכנה. להגיד לעצמנו - הסימפטום הגיע כאות אזעקה! הסימפטום מבקש שנשים לב, הוא מודיע על הצפה רגשית, הוא מבטא תחושת סכנה.
נעזרים, שואלים, מקבלים תמיכה, תזכורת לשמור על הגישה, מקבלים תזכורת לכל מני כלים - ויש המון כלים, כי מה שהמוח מבקש עכשיו זאת הרגעה!
חוזרים לעבוד על בהירות, עם הדיבור הפנימי שירגיע את הספק, נזכרים שהכאב הוא "המוכר והידוע", שזאת התגובה האוטומטית של המוח להצפה הרגשית, להבין שהיציאה מ"אזור הנוחות" של המחשבות הידועות - בונה הרגל מיטיב חדש. להרגיע את מנגנון המתח והפחד.
אז הנה תרגול קטן:
תרגול קטן לשבוע
בפעם הבאה שאת מרגישה דריכות או כאב, נסי את זה:
עיצמי עיניים.
הניחי כף יד אחת על החזה והשנייה על הבטן.
שאפי לאט פנימה וספרי עד ארבע.
החזיקי רגע את האוויר, ואז נשפי החוצה וספרי עד שש.
חזרי 5 פעמים.
זה תרגול פשוט שמאותת למערכת העצבים: אפשר להרפות, הסכנה חלפה. לפעמים ההרפיה של הגוף היא הדרך הקצרה ביותר להרגיע גם את המוח.
והנה מילים שאספתי עבורך השבוע
"המוח ממציא כאב כדי לשמור עלינו. היוגה מלמדת אותו דרך אחרת – לשמור עלינו דרך נשימה, תשומת לב ותנועה."
אם משהו מזה נוגע בך…
עכשיו שהבנת את כוחה וחשיבותה של קהילה -
ב־5–7 בדצמבר אקיים יחד עם שני חברים ריטריט ייחודי, שמשלב הבנה של TMS עם תרגול יוגה עדין ומרפא. מרחב אינטימי של 14 משתתפים בלבד, שבו נלמד להפוך את הסטרס למקור של הקשבה ותנועה, ולא של כאב.
כל הפרטים כאן
אני יודעת כמה קשה לשחרר את הספק כשכואב באמת. אבל שוב ושוב אני רואה – כשמתחילים לתת לגוף ביטחון, המוח לומד להרפות.
באהבה, רוני



מוזמנים להגיב, לשאול, לשתף.